פסק-דין בתיק ע"א 3188/03

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט חאלד כבוב) מיום 3.6.03 בת"א 5070/00 אשר קיבל את תביעת המשיבה 1, דחה את התביעה שכנגד שהגישו המערערים והורה על מתן צו מניעה קבוע שיאסור על האחרונים לעבור מנחלתם אל הדרך הגובלת בה מצפון.

1.                    רקע

(א)        המשיבה 1 היא אגודה שיתופית מסוג "מושב עובדים" (להלן: "האגודה"), שוכרת של אדמות המשבצת של מושב תנובות בהתאם לחוזה שכירות המתחדש אחת לשלוש שנים שמכוחו היא מעניקה רשות לחבריה להשתמש ולהחזיק בנחלות. 

(ב)        המערערים הם חברים באגודה, בעלי הזכויות בנחלה מס' 17, מזה שנים רבות (להלן: "הנחלה").

(ג)         נחלת המערערים גובלת בחלקה הצפוני בקרקע שייעודה שונה בתוכנית שצ/במ/0-2/54 מחקלאות למגורים (להלן: "השכונה החדשה", וה- "התכנית" בהתאמה).

(ד)        המערערים ביקשו לעשות שימוש בדרך המקשרת בין הנחלה לשכונה החדשה (להלן: "דרך המעבר").

(ה)        האגודה הגישה תביעה נגד המערערים ובה טענה שהתחייבה כלפי המועמדים המתעתדים לגור בשכונה החדשה וכלפי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לבצע את עבודות הפיתוח על פי התכנית כך שהשכונה החדשה תהיה שכונת מגורים נפרדת לחלוטין. לטענתה, המערערים פתחו על דעת עצמם דרך מעבר מהנחלה לשכונה החדשה, בניגוד לחוק, שכן כדי ליצור דרך מעבר שכזו יש לבקש את שינוי התכנית. לפיכך, עתרה האגודה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על המערערים לעבור מהנחלה אל השכונה החדשה בדרך המעבר, ויאסור עליהם לבצע כל פעולה אשר תמנע את המשך עבודות הפיתוח בדרך זו.

(ו)         המערערים מצידם הגישו תביעה שכנגד למתן צו עשה שיורה לאגודה לחתום על בקשה שהגישו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, למתן היתר בנייה בנחלה, וכן למתן צו עשה שיחייב את האגודה לסלק מחסום שהניחה על דרך המעבר. 

2.                    פסק דינו של בית משפט קמא

(א)        בפתח דיונו ציין בית המשפט כי האגודה היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הרשות המקומית של מושב תנובות. ביום 26.11.02 נבחר ועד מקומי, האגודה הפסיקה לכהן בשני כובעים, והמשיבה 2 (כוועד) הצטרפה להליך. עוד ציין בית המשפט שבמהלך הדיון בתיק נעתר לבקשת האגודה למתן צו מניעה זמני ואסר על המערערים לעבור משטח הנחלה אל השכונה החדשה בדרך המעבר באמצעות כלי רכב. זאת, לאחר שהוכיחה זכות שבדין בעצם הסמכתה על ידי המינהל להגיש תוכניות לפיתוח השכונה החדשה.

(ב)        בית המשפט קבע כי זכותה של האגודה, כפי שנקבעה בצו המניעה הזמני, שרירה וקיימת. האגודה קיבלה היתר לבניית מסלעה בדרך המעבר. לו חפצו המערערים להעלות טענה נגד היתר זה היה עליהם לפעול בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. משלא עשו כן, מתייתר הדיון בדבר פתיחת דרך למעבר. יש לאפשר למערערים מעבר רגלי סביר. בצד האמור המעבר מנחלתם אל השכונה החדשה באמצעות כלי רכב אסור. בכך, נדחתה גם התביעה שכנגד לצו עשה שיורה על סילוק המחסום שעל דרך המעבר.

(ג)         אשר לעתירת המערערים למתן צו עשה שיורה לאגודה לחתום על בקשתם להיתר -בית המשפט קבע כי המערערים לא הצליחו לשכנע שהימנעותה של האגודה מלחתום על ההיתר נעוצה באפליה פסולה. המערערים לא הציגו  מקרה אחר שבו חתמה האגודה על בקשה להיתר שדינה להידחות. המערערים אף לא הצליחו לשכנע את בית המשפט שהאגודה נהגה לחתום כ"חותמת גומי" על בקשות להיתר. על ועד מקומי מוטלת החובה לשמור על איכות חייהם של התושבים, ובכלל זה להתנגד לבנייה אשר נוגדת את התכנית שאושרה. בית המשפט הוסיף וציין כי המערערים לקחו חלק פעיל בהליך קבלת ההחלטות של התכנית ולכן אין באפשרותם כעת לבקש לחייב את הוועד המקומי לחתום על היתר בנייה המנוגד לה . התביעה שכנגד נדחתה על כן גם בהיבט זה.

3.                    טענות המערערים

ואלו טענות המערערים:

(א)        בית המשפט שגה בקובעו שהתכנית אוסרת מעבר מהנחלה לשכונה החדשה. קביעה זו לא הוכחה. התכנית אינה אוסרת מעבר כאמור, ואף אינה מסדירה את הנגישות הפיזית מהנחלה לשכונה החדשה. ה"קו הכחול" המסומן בתכנית מסמן את גבולה. אין בו כדי לסמן הפרדה פיזית בשטח, ואף ההסכמים בין האגודה למתיישבי השכונה החדשה אינם כוללים התחייבות בדבר הפיכתה לשכונת מגורים נפרדת.

(ב)        לחלופין, גם אם פרשנותו של בית המשפט את הוראות התכנית אפשרית, הרי שמדובר בפרשנות אחת מבין מספר פרשנויות סבירות, ובמקרה כזה על בית המשפט לאמץ את הפרשנות הפוגעת בזכויותיהם הקנייניות של המערערים במידה הפחותה ביותר.

(ג)         סירובה של האגודה לחתום על הבקשה להיתר נגוע בחוסר תום לב. האגודה חתמה זה מכבר על בקשה להיתר, אך משנדרשו המערערים לתקנה ולסמן סככה ישנה שהיתה בנחלה כמיועד להריסה, חזרה בה מהסכמתה.

(ד)        מתן צו המניעה גורם למערערים נזק רב בפוגעו באפשרותם לעשות שימוש בחלקתם. מאידך גיסא, ביטול הצו לא יסב נזק למשיבים או לתושבי השכונה החדשה.

(ה)        בית המשפט שגה בקובעו כי ניתן לאגודה היתר לבניית מסלעה. הוצאת ההיתר מנוגדת להוראות התכנית המאפשרת זכות מעבר מנחלתם לשכונה החדשה. המסלעה הוקמה תוך כדי ניהול המשפט בבית משפט קמא, וכדי למנוע את מעבר המערערים.

4.                    טענות המשיבים